אני זוכר ימים שבהם את ואני טיילנו יחד, ובלי לבקש הושטת את ידך ואחזת בידי, ואצבעותייך הקטנות החליקו לתוך אצבעותי. הייתי רוצה לספר לך איך הרגשתי, אבל אין מילים שיכולות לתאר את עוצמת הדבר. אני יכול רק לומר שהרגשתי אז כמו אבא, וכמעט כל מה שלמדתי על התפקיד הזה, למדתי מהאיש שגידל אותי. את השאר למדתי ממך.

 

צ'יקה ז'ן נולדה שלושה ימים לפני רעידת האדמה ההרסנית שהחריבה את האיטי בשנת 2010. ימי ילדותה עברו עליה בעוני מחפיר, ולאחר מות אמה נשלחה צ'יקה בת השלוש לבית היתומים שמיץ' מפעיל בבירת האי. יותר מארבעים ילדים מתגוררים בבית היתומים, משחקים ולומדים שם, ולמיץ' ולאשתו ג'נין, חשוכי הילדים, הם כבני משפחה.

 

כבר כפעוטה היתה צ'יקה אמיצה ובטוחה בעצמה, ושימחה את לב כולם. אבל כשמלאו לה חמש שנים התגלתה בגופה מחלה מסכנת חיים, ולדברי הרופא המקומי שבדק אותה, "אין אף אחד בהאיטי שיוכל לעזור לה." כך החל מסע בן שנתיים ברחבי העולם כדי למצוא מרפא לצ'יקה, שבמהלכו נהפכה צ'יקה לחלק בלתי נפרד מחייהם של בני הזוג אלבום. האופטימיות וההומור של צ'יקה חשפו בפני מיץ' וג'נין את השמחה הטמונה בטיפול בילד, והם למדו שיחסים המושתתים על אהבה – גם אם ניחתות עליהם מכות קשות – לא יאבדו לעולם.