"... שתינו מי ים מעורבבים במים מתוקים כמעט לאורך כל הדרך. מטוסי הצבא הבריטי תקפו אותנו מספר פעמים והסופות והסערות היו עניין של מה בכך. הזוהמה והסירחון היו בלתי אנושיים... כל מאמצינו היו מכוונים לעבר מטרה נעלה אחת: לבוא בשלום ובמניין קורבנות מינימלי אל הארץ המובטחת..."

 

ספינת התלאות הוא רומן דמיוני המבוסס על שלד סיפור קורותיה של אוניית המעפילים קאטינה, שנוסעיה עלו על סיפונה בנמל קונסטנצה בשנת 1939, מצוידים במזון וציוד לעשרה ימים ומצאו עצמם מיטלטלים מים לים בתנאים קשים וכמעט לא אנושיים במשך שלושה וחצי חודשים. במשך החודשים שבהם היטלטלה האונייה בלב ים מבלי שתוכל להתקרב לחופי הארץ, התמודדו מפקדיה והמעפילים שעליה עם מצבי קיצון, מקרי מוות, אהבות בלתי אפשריות ופרשת ריגול השזורה כחוט השני לאורך הספר; וכשסוף-סוף הגיעו לארץ המובטחת, הפכו לכלי משחק ב"מלחמות היהודים" שבין ארגון בית"ר להגנה.

 

עודד טירה שירת בצה"ל במשך עשרים ושש שנה, שימש כקצין תותחנים ראשי והשתחרר בדרגת תת-אלוף, הקים וניהל את חברת פניציה אמריקה-ישראל בגליל, כיהן כנשיא התעשיינים, יושב ראש מכון וינגייט ויושב ראש המועצה הלאומית לספורט.

את סיפורה של הקאטינה שמע מאמו, דינה טירס, שהעפילה לישראל על סיפונה יחד עם אביו, דוב ז"ל; ומפי בנותיו של מפקד האונייה, ד"ר פאול. אלה העניקו לו השראה לתהליך הכתיבה והפכו לגיבורים מרכזיים ב"ספינת התלאות".