"הלב שלי היה מרוסק. השדים שלי עלו מהאוב וחגגו מעליי כמו להקה של טורפי נבלות. הם רק חיכו לרגע שאתפרק. הם חיכו שכל הפצעים הסגורים ייפערו שוב. הם רצו דם"

בגיל שלושים ושתיים, צלקות העבר של יסמין משפיעות על חייה יותר מאי־פעם. הטראומות שהדחיקה עולות אל פני השטח עד שאינה יכולה להתכחש להן יותר. 
היא מנסה לברוח מהזיכרונות, יוצאת למסיבות, שותה ללא הכרה ועושה הכול כדי לטשטש את הכאב, אבל מתקשה מאוד להתמודד איתו.

תוך כדי מלחמת קיום יום־יומית, היא מחפשת את החצי השני שלה, זה שיוכל להשקיט את נפשה ולהדביק את השברים. 
האם יסמין תיכנע לשדים שמאיימים למשוך אותה מטה אל תוך תהום עמוקה בלי תחתית או שתמצא את האהבה שהיא כמהה אליה, זו שתרפא את הכאב?