יובב כץ מוכר כשדרן רדיו, פזמונאי ובמאי תיאטרון. בשנת 1978 יצר ב"קול ישראל" מודל פורץ דרך ועטור פרסים של עזרה נפשית ברדיו בשידור חי, בין השאר ב"שנינו יחד וכל אחד לחוד" וב"מועדון הלילה השלישי" – תוכניות המשודרות בהצלחה ייחודית זה שלושים ושש שנים ברציפות. כבמאי תיאטרון, בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, התמחה בכתיבה, הפקה ובימוי של אירועי חג ויובל במגוון יישובים כפריים ועירוניים ברחבי הארץ. בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים ביים בצה"ל את להקת פיקוד דרום. חדוות הכתיבה הפזמונאית החרוזה מלווה אותו לאורך כל הדרך. עשרות משירי הזמר שכתב הולחנו והוקלטו, חלקם זכו למעמד של שירי-עם כמו: "בתי את בוכה או צוחקת", "מלכות החרמון" או "סיגל". יצירות אחרות רואות כאן אור לראשונה. בשיריו נותן יובב ביטוי לחוויות אישיות ולאומיות, דרך עיניו של ילד והורה, אוהב וחולם, של לוחם, משתאה או זועם. קצת משתגע, קצת מתגעגע, לעתים דומע. גם חמוץ וגם מתוק, בין הבכי לבין הצחוק... כעת קובצו כתביו באסופה המהווה ציון דרך חשוב בתולדות הזמר העברי.

יובב כץ
יובב הוא בן קיבוץ נען, נשוי לכרמית, אב לסמדר ושלומית, סב ליעל, מיכל, אורי, מעיין, נח ורות, סבא-רבא לאיתמר ויונתן. כקצין שריון בשירות סדיר ומילואים לחם במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, במלחמת יום כיפור ובמלחמת שלום הגליל. רעייתו כרמית מציירת ומפסלת בקרמיקה, ועבודות שלה מעטרות את כריכת הספר ושעריו.