זהו ספר ביכורים של יוצרת בשלה במיטב שנותיה המתבוננת בתקופות חייה בתמימות ובפיכחון כאחד. השירים הפושטים ולובשים צורה מעגלית מתחקים אחר זיכרונות חמקמקים ספוגי אהבת טבע ואדם.

זהרה חוזרת שוב ושוב אל השלולית בחצר ביתה, על יד השער הצהוב, המפרנסת את חלומות ילדותה. היא שומרת בקנאות על המגבות הישנות והמרופטות, מסרבת להיפרד מהן ומנציחה אותן בכתיבתה. בוראת עולמות: המגבות, הסדינים והבגדים העוברים כביסה אינסופית לאורך השירים מנצחים את ממד הזמן ויכולים לו.

החיבור של זהרה אל מיתוסים מהעבר עובר כחוט השני בספר המיוחד הזה. אברהם עם המאכלת, המדונה ממונסרט - הם רק חלק מאבותיה הקדמונים.

הספר שר שיר הלל לחיים באשר הם, על רגעי היופי והכיעור, על רגעי ההחמצה וההשלמה ועל התבונה החרישית שבהם.