הערת המחבר 1: "מלך המהגרים" נכתב שלוש פעמים ובהפרשי זמן ניכרים. כלומר, בשלושה מצבים מנטליים שונים. לכן, אפשר להגיד, שאין ביניהם חפיפה. הבכור מביניהם, משום כך, לא יראה אור, ואילו הצעיר והמרדן מורכב וסבוך. הפואטיקה שתססה בעקבות שלושת המצבים המנטליים המנוגדים, בשכבות השונות של הגנאלוגיה הספרותית (והמחשבה על ספרות בכלל), יצרה ספר שירה שהוא גם (ואולי יותר) מטפיזיקה. יש למחבר צורך משונה להתנצל על המורכבות הזאת... אם כך, הינה, התנצלתי! אם בכל זאת, משום מה, תבחרו לקרוא ביצירה זו – האחריות כולה שלכם ושלכן. עתה נוכל לגשת לנוסח הסופי.

הערת המחבר 2: ובכן, חברים, השתיקה המתוקה החלה.

הערת המחבר 3: רצוי לקרוא על נפש מלאה.

הערת המחבר 4: "הדבר היחידי שאדם מוכרח לדעת זה את מיקום הספרייה הקרובה".

-

פבל הראשון, קיסר רוסיה, "פעל למען שוויון חברתי ולהורדת כוח האצולה", מה שהביא, בסופו של דבר לחיסולו. בר מזל. הוא לא פרסם את ספרי השירה "פתיתי שלג בחמסין" ו"בולמוס הנשייה" בהוצאת עתון77 ולא העלה בדעתו לבשל את ספר המתכונים "הסעודה האחרונה" בהשגחת תשע נשמות. בר מזל. 112 473 456 (המיליון, אולי) לעומת זאת, היה מעוניין להישאר בעילום שם, אם אפשר, ולהתרחק כמה שיותר מהשושלות הקיסריות. חסר מזל. הוא לא גר מעולם בתל אביב ולא נולד מכוח בשורת אלוה. אם היו שואלים אותו, הוא היה מעדיף להישאר בגדר טיוטה בספרייה הבורחסיאנית. חסר מזל. "מלך המהגרים" הוא ספר האי־קודש הראשון שלו.