“כֵּן” הינו שירת–תודעה, שיר מתמשך ללא הפסקות, שכתיבתו חופשית אך עם זאת מתייחדת מזרם התודעה בפרוזה הרגיל הן בליריות, הן בתכניו והן במאפייני שירה צורניים ומוזיקליים.

כל זאת במתח המתמיד בין מסירת תכני התודעה בברק בואם אל העולם בטבעיותם וכסִדרם ובין עיצובם וזיקוקם למעשה אמנות.

כשירת–תודעה ניכּרים בשיר סגנונות ומשלבים לשוניים שונים, לעתים משולבים זה בזה, התייחסויות מפורשות ורמיזות כמוסות לשפע ביטוייו של האדם וגילוייו של העולם, והשראה ישירה ועקיפה מזרם התודעה אל הזמן הזה והמקום הזה ומעבר להם.

מחשבות ותחושות, זכרונות ותקוות, רשמים ודמיונות, הומור וכאב, אכזבות והתפעמויות נשזרים לדיאלוג של דיבור פנימי וחיצוני מאוחד בשיר שהוא עצמו, כנאמר כבר בתחילתו, הזמנה לדיאלוג, הזמנה לנוכחות.