"כל הארצות האומללות דומות; המאושרות, מאושרות לפי דרכן. "
אומר אריק ויינר בפרפראזה על טולסטוי

ויינר, כתב הרדיו שדיווח במשך שנים רק על צרות ובעיות מרחבי הגלובוס, יצא למסע עולמי כדי לגלות מה גורם לאנשים להיות מאושרים או, מנגד, אומללים. לשם כך הוא ביקר בעשר ארצות- תשע נראו לו מאושרות ואחת ממש אומללה. הוא היה, בין היתר, בהודו, שאושר ואומללות חיים בה בשלום זה לצד זה; בבהוטן, שהמלך קבע בה כמטרה עליונה את "האושר הכללי הלאומי"; בשווייץ, שתושביה מאמינים שהקנאה היא האויב המר ביותר של האושר, ובאיסלנד, שלמרות הקור והחושך, היא מן המקומות המאושרים ביותר בעולם. הגיאוגרפיה של האושר הוא מסע רוחני משובב נפש של איש אחד שמתבונן היטב בתושבים, מראיין אותם ונעזר בחוכמתם של פילוסופים, סופרים וציידי אושר, שתובנותיהם משמשות לו מפת דרכים. הוא אחד מאותם ספרים נדירים שכתיבתם הופכת מסע פסיכולוגי פנימי למבדר ולחכם כמו המסע החיצוני, הממשי. הוא מלא רגעי השראה, גילויים מפתיעים והומור, ומצליח להגיע להישג שהגיעו אליו רק מעט מאוד ספרים אחרים: הוא יעשה אתכם מאושרים יותר. "סיפורי המסע של ויינר - כולל אכילת בשר כרישים רקוב באיסלנד, עישון חשיש ברוטרדם וניסיון מדיטציה באשרם הודי - מספקים לקוראיו אושר גדול." פבלישרס ויקלי "אף אם אושרו הפרטי חמקמק משהו, ויינר - תרכובת של פילוסוף, מדריך טיולים ומומחה מצחיק מאוד של עזרה עצמית - כתב ספר שיענג אתכם לחלוטין." וניטי פייר
"כשגמרתי לקרוא את 'הגיאוגרפיה של האושר' חשתי כמי שעשה טיול עולמי זריז בעזרת מדריך ידען ושובה לב, שהשתמש במצפן חשוב אך לרוב זנוח - האושר." דון ג'ורג', נשיונל ג'יאוגרפיק טרוולר אריק ויינר היה עשר שנים כתב של הרדיו הציבורי הלאומי בארצות הברית. הוא הוצב בניו דלהי, בירושלים, בטוקיו ובערים מרכזיות בארצות הברית. ויינר, אביר מסדר העיתונות באוניברסיטת סטנפורד, שימש גם ככתב עיתונות. כתבותיו נדפסו בעיתונים נחשבים כמו "ניו יורק טיימס" ואחרים. אחרי שטייל על פני תבל כולה התיישב ויינר, כמעט מאושר, במיאמי שבפלורידה, ושם הוא מעביר את זמנו בין המטבח לחדר המגורים שבדירתו.