"הגברים אינם מסתפקים בצייתנותן של הנשים, הם חפצים ברגשותיהן. כל הגברים, מלבד אלה חייתיים ביותר, מבקשים שהאישה הקרובה להם מכול לא תהיה שפחה מתוך כפייה אלא מתוך רצון; לא סתם שפחה, אלא שפחה חביבה".
מתוך "שעבוד האישה"

ג´ון סטיוארט מיל (1873-1806), מהאבות המייסדים של הליברליזם ומחברם של הטקסטים המכוננים "על החירות" ו"התועלתיות", זיהה את מעמדן החברתי והמשפטי הנחות של הנשים בתקופתו כסתירה חמורה ביחס להסדריה של חברה השואפת לשוויון ולהגנה על זכויות יסוד.

שעבוד האישה (1869), טקסט פורץ דרך אשר מתורגם כאן לראשונה לעברית, מבטא הומניזם אוניברסלי בלתי מתפשר, רווי כבוד עמוק לאנושות ולאנושיות, לצד אמונה בכוחו של הטיעון המושכל לשנות דעות קדומות ודוגמות. בסגנון שעודנו עדכני וקולח מציע מיל ניתוח נוקב הן של חוסר הצדק והצביעות שבשלילת זכויות אזרחיות מנשים והן של הדרכים המתפתלות שבהן פועל הכוח במישור הלא רשמי, דרך התרבות, הנוהגים וההרגלים. מיל מבקש גם להסביר מדוע נשים רבות אין מתמרדות או מבקרות את מצבן; הוא מיישיר מבט מפוכח אל האינטרסים והמאבקים בין המינים בתוך הבית ובתחום המשפחה, ומראה כיצד טיעונים המשבחים את האישה על רגישותה וטוב לבה אינם אלא תחבולה דכאנית.

שעבוד האישה מציע ראייה ביקורתית והבנה מעמיקה של מורכבות האפליה ושל פגיעתם העמוקה של סטריאוטיפים מגדריים, ומבקש להביא את קוראיו להעריך מחדש את עמדותיהם בדבר יכולותיהן, רצונותיהן ואנושיותן של נשים.

לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר יופי תירוש וד"ר זהר כוכבי על חשיבותו של שעבוד האישה בימינו, כמאה וחמישים שנה לאחר פרסומו.