תיאור:
״אני זוכרת פעם אחת במועדון, אחת הבנות שתתה הרבה והתחילה להקיא, השירותים ממש ממש קטנים, ואני עומדת על העקבים האלה, בתוך שלולית של קיא ומנסה לתמוך בחברה שלי שמתחננת שרק לא אקרא לבוס. הבוס זה סיוט. את לא יכולה לדעת איך הוא יגיב. או שיגיד הכול בסדר או שיתחיל לצרוח עלייך כמו משוגע. כולם שם תחת השפעת סמים ואת לא יודעת איך יגיבו. אלה לא בדיוק אנשים יציבים…".
מתוך עדותה של אחת החשפניות בספר
מה באמת קורה במועדוני החשפנות בישראל? מהיכן מגיע הרעיון להיות חשפנית ואיך נראית משמרת במועדון? ספר פורץ דרך זה, אשר נכתב ברגישות רבה ביחס למקום הפגיע של החשפניות עצמן, מתמקד בפריזמה תיאורטית של תת-תרבות מועדוני החשפנות בישראל המאפשרת בדיקה רחבה של עולם זה תוך כדי התמקדות וחשיפה של תחומי תוכן שלא זכו לתשומת לב מחקרית ראויה עד היום. הספר מציג ומנתח את מערכות היחסים של החשפנית עם בעלי המועדון, אשר נעה על הטווח שבין דאגה ויחסים אבהיים לבין סרסור; את מערכת היחסים עם הלקוח, עם עמיתיה החשפניות כמו גם עם עצמה.
חושפות את עצמן מזמין את הקורא להיכנס לעולם נסתר שנפתח כל לילה מחדש ולו חוקים ונורמות משלו. באמצעות מילותיהן החשופות והאמיצות פותחות בפנינו 11 נשים צוהר אל עולמן של העוסקות בחשפנות. הספר משרטט את כניסתה של החשפנית לתחום: החל מראיון העבודה, המשמרת הראשונה ועד להפיכתה לחשפנית מקצועית במועדון.
שני נרדימון היא קרימינולוגית שקומית ופסיכותרפיסטית; ממקימות תכנית ״הלב 24/7״ אשר מטפלת בקטינים בזנות; בעלת ניסיון עשיר בטיפול באוכלוסיות קצה.
תומר עינת הוא פרופ' במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. פרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים בתחומי הענישה, בתי הכלא לגברים ולנשים והשפעת הנשירה ממסגרות החינוך ופנייה לעבריינות בשל ליקויי למידה והפרעות קשב. ספרו (בשיתוף עם גילה חן) "כלא נשים – החצר האחורית של החברה בישראל" ראה אור ברסלינג (2010).