תיאור:
מרדכי מרטין בובר (1878-1965) היה ראש המחלקה הראשון של המחלקה הראשונה לסוציולוגיה באוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל – אך מי זוכר זאת היום? ספר זה דן בהיסטוריה הרעיונית של המחשבה הלאומית והחברתית, ושל הסוציולוגיה בישראל, סביב שאלת מעמדו המשתנה של בובר – מה היה מקומו הראשוני בסוציולוגיה? מדוע נעלם מהקנון הסוציולוגי? ומדוע לאחרונה שבה מחשבתו למרכז הבמה?
ספרו החשוב של אורי רם מציג מבט חדש על הגותו של בובר ומציע קריאה ביקורתית בה. בובר אמנם היה איש ארגוני השלום בתקופת היישוב ("ברית שלום" ו"איחוד"), אבל היה גם הוגה גרמני בן-זמנו אשר שולל את המודרניות מכל וכל ונוהה אחר החזיונות השמרניים-ימניים של קהילת הגמיינשאפט המסורתית, תרבות ה"פולק"הלאומית ועדת המאמינים.
המחלקה לסוציולוגיה נוסדה בשנת הלימודים 1947/8 ובובר התמנה לראשה. הסוציולוגיה שלו תאמה במידת-מה את רוח תקופת ה"יישוב", אך לא את רוח התקופה ה"ממלכתית" שלאחר הקמת המדינה. ב-1950 הנהגת הסוציולוגיה עברה מבובר לתלמידו אייזנשטדט, אשר עיצב את התחום בעשורים הבאים ברוח המודרניזציה האמריקאית. דמותו של בובר נדחקה לשוליים לתקופה ארוכה. אולם מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 זוכה מעמדו של בובר לעדנה, כל זאת על רקע משבר הלאומיות החילונית, לצד עליית גישות פוסט-מודרניות ופוסט-קולוניאליות בשיח האינטלקטואלי. הסוציולוגיה הנוצרת בהשראת בובר מכונה בספר "בובריאנית חדשה", והספר מעלה את התהייה האם היא מקדמת את התרבות הדמוקרטית האזרחית או שמא מעצימה את התרבות הלאומית-דתית בישראל כיום.
פרופ' אורי רם מלמד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בין ספריו הקודמים: "החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים" (עורך.ברירות); "הגלובליזציה של ישראל: מק'וורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים" (רסלינג); "הזמן של ה'פוסט': לאומיות והפוליטיקה של הידע בישראל" (רסלינג); "שלטון ההון" (עורך עם דני פילק. ון ליר והקיבוץ המאוחד); "אי/שוויון" (עורך עם ניצה ברקוביץ. מוסד ביאליק ואב"ג).
מחיר: 69.00 ₪