באמצע החיים, בגיל 52, גליה מועדת ושוברת את הקרסול. האבחנה – שלושה שברים שמחייבים ניתוח.
במהלך החודשים הבאים היא מוצאת את עצמה במצב של הסתגרות ארוכה והתנתקות משגרת חייה כאם, רעיה ואשת מקצוע.
בשבועות המכריעים האלה, כשהיא אחוזת חרדה מהחזרה אל העולם, דומה שכל משאביה הפיזיים והנפשיים, אינם מספיקים כדי לסייע לה בהתמודדות עם הלא מוכר והלא ידוע.
את הכמיהה לאסוף את השברים ולהשיב לעצמה את היציבות והאמונה בחיים, מלווה צל שאינו מרפה של מועקה וחרדה.
במהלך השכיבה הממושכת בבית, נפתחת תודעתה של גליה לרבדים עמוקים שעד כה לא הקדישה להם תשומת לב מספקת. כעת היא בוחנת מחדש את ילדותה, את קשריה המשפחתיים, את עבודתה ובעיקר את כמיהותיה המודחקות.
כינרת מעיין גרה בכפר סבא. בעלת תואר ראשון ושני בספרות חז“ל. זה ספרה השישי.