הקמת מדינת ישראל היתה כרוכה בהקמת מוסדות פוליטיים וסוכנויות מימשל, שהם תמצית קיומה של המדינה כגוף שלטוני. בנוסף לגיבוש דפוסי המימשל עוצבה התרבות האזרחית הישראלית, על סמליה המיוחדים, המיתוסים והפולחנים האופיינים לה. סמלים, מיתוסים ופולחנים אלה יצרו מערכת תרבותית מורכבת, שחשיבותה היתה בכך שסיפקה את המסד הסמלי להגדרת הזהות הלאומית הישראלית. האופי הממלכתי המובהק שהיה למיסודם והמעורבות של הרשויות בתהליך, מדגישים את חשיבותם במסגרת פרוייקט בניין הלאום, שמנהיגי המדינה, ובראשם דוד בן-גוריון, היו מחויבים לו אידיאולוגית ורגשית.

ספר זה מוקדש לדיון בעיצוב חגיגות העצמאות ובגיבוש הדפוסים הציבוריים של הנצחת הנופלים במלחמת העצמאות בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה. העצמאות והנופלים היו למוקדיהם של שני פולחנים לאומיים, שהיו מזוהים ישירות עם העצמאות המדינית ועם סיפור כינונה של הריבונות העברית. הקשר התמאטי והארגוני בין שני פולחנים אלה והמדינה כגוף שלטוני מאפשר להתייחס אליהם כאל פולחני מדינה, שחשיבותם בכך ששילבו את המדינה ואת מיתוס כינונה במערך הסמלי טקסי של החיים הציבוריים.

הספר עוסק בנושאים שונים. חלקו הראשון, המוקדש לדיון בפולחן העצמאות, עוסק בקביעת יום העצמאות, בעיצוב טקסיו של החג הלאומי, במצעדים הצבאיים ובנסיונות לעצבו בהתאם לדפוסים יהודיים מסורתיים. חלקו השני של הספר מוקדש להיבטים הטמפרואליים והמרחביים של הנצחת הנופלים: קביעתו ועיצובו של יום הזיכרון לנופלים, בנייתם של בתי קברות הצבאיים והקמת מצבות הזיכרון לזכר הנופלים במלחמת העצמאות.

ד``ר מעוז עזריהו הוא חוקר תרבות ומשמש מרצה לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. ספרו הראשון, שראה אור בגרמנית, עוסק בסמלים פוליטיים במרחב הציבורי במזרח גרמניה