אופיה והתפתחותה של לבנון המודרנית הושפעו במידה רבה מהחלטת צרפת ב - 1920 לכונן את ''לבנון הגדולה''. זאת משום שלהר הלבנון, שבו ישבו הנוצרים-מארונים בעלי המסורת ארוכת-השנים של אוטונומיה וקשר הדוק למערב, סופחו אזורי החוף ועמק הבקאע על אוכלוסייתם המוסלמית הגדולה. החלטת צרפת, אשר התקבלה בלחץ המארונים שביקשו להרחיב את גבולות מדינתם, יצרה חברה שסועה ומפולגת, שתולדותיה מאותו יום ואילך עמדו בסימן של עימות מתמשך בין הנוצרים למוסלמים. באופן פרדוקסלי, בעצם הקמתה של '' לבנון הגדולה '' , נטמנו זרעי חורבנה של הישות הנוצרית עצמאית, שאת קיומה היא נועדה להבטיח.

מאיר זמיר הוא מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.