תיאור:
מבֵּירוּת לאזור הביטחון עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במהלך התקופה שמיציאת צה"ל מבֵּירות בתום מלחמת "שלום הגליל" ועד להתייצבותו באזור הביטחון בדרום לבנון.
בתום מלחמת "שלום הגליל" שלט צה"ל בתחום נרחב בלבנון, ובכלל זה בחלק נרחב מבירתה בֵּירות. שהיית כוחות צה"ל בלבנון, בעקבות המלחמה, לוּותה בפגיעות בהם. לפיכך ביקשה ההנהגה הישראלית להביא ליציאתם ממנה – אך זאת במסגרת יציאתם של כל הכוחות הזרים; כלומר, המחבלים והסורים מזה וצה"ל מזה.
הספר מתבסס על מסמכים ראשוניים, בעיקר מלשכות שר הביטחון והרמטכ"ל. הוא מביא את השיקולים שהנחו את ההנהגה המדינית–הצבאית של ישראל להחליט בשלב הראשון לסגת לקו נהר האַוולי ובשלב השני –
לסגת לאזור ביטחון בדרום לבנון, תוך השארת כוחות קטנים שיסייעו לגורם המקומי – צד"ל – למנוע פעולות עוינות מתחום לבנון לשטח ישראל. מפורטים בו הגורמים שהביאוה, בסופו של דבר, לוותר על כריכת הנסיגה של כוחות צה"ל בנסיגתם של הכוחות הסוריים ולהחליט על נסיגה חד–צדדית – ללא כל הסכם עם הצד שכנגד.
הספר משלים סדרה בת שישה ספרים פרי עטו של המחבר, העוסקת בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמות ובתקופות שבעקבותיהן במהלך 18 השנים שבין 1967 ל–1985.