שלושה סיפורי מסע קצרים ועוד נובלת מסע ארוכה. קל ושחוק מדי לומר: מסעות שאינם מובילים לשום מקום. הכותב נוסע למצוא את דודו בשדה התעופה, ובעצם לחפש את הזעם הדרוש לו להזין את היצירה שלו; הכותב נוסע אל הנערה אימה הלילה לא יתנשק, ובעצם מחפש את סוף הסיפור, עליה? הכותב יוצא להציל, ואולי להפיל את האחיו האהוב-לא-אהוב, ולצידו בפרופיל, צמודה אליו בחלל האינטימי, נערתו הנחשקת של האח; המחבר יוצא בעקבות מסה מפעימה של כותב צעיר שפורסמה בחוברת ``פוליטיקה`` בנובמבר 1988, כדי למצוא - מה? היכן ההוא נמצא ומה קרה לו? מדוע לא שמע עליו דבר מאז? או שמא - איך ולמה אנו הופכים דווקא למה שאנו הופכים, ואולי סתם כך, ללא שום סיבה, רק בשביל לנסוע... ``... ובדיוק בשל כך אני מוסיף ומצלם אותו, את האיש הנוסע במכונית... כי דמיינו, למשל, שני זרים נוסעים יחדיו במכונית: נכפית עליהם קירבה, יושבים צמודים זה לזה בחלל הקטן, וגם קירבה נפשית, המראות המשותפים המתחלפים מול עיניהם, משתנים תמיד. ירצו או לא ירצו - הם מאחדים אותם, נופים רצים מבעד לחלון סנטימנטלי. צמודם, ועם זאת אינם מביטים זה בזה, פרופיל אל פרופיל, כל-כך קל להשתפך. מושבי מכונית נוסעת, אני תמיד מהרהר, הם כמו ספת הפסיכואנליטקן. והנופים רצים.`` (עבאס קיאריסטאמי) נדב לפיד נולד בתל-אביב ב1975-. עבד כעיתונאי ספורט ומגזין ב``העיר``. זה שנתיים מתגורר בפריס