תיאור:
200 עמודים
באוגוסט 1996 נפתחה עונת הליגה הלאומית. העולה החדשה מטייבה הגיעה אליה עם תקווה אך ללא ציוד מתאים: ללא מגרש ביתי וללא צוות שחקנים מגובש וסגור. בהמשך התברר שהיו חסרים עוד כמה דברים, אבל הליגה אינה לשכת הרווחה, הפועל טייבה היתה מוכרחה לשחק עם מה שיש. והיא שיחקה.
עולה חדשה ללאומית אינה סתם מהגרת המבקשת להשתכן בה. אלא פולשת: היא פולשת לטירטוריה של קבוצות שכבר נמצאות שם, ומאיימת על מקומן, האיום הזה, כמובן, נוגע יותר לקבוצות החלשות, העניות. בכל עונה יש כמה כאלה. קבוצה מצליחה אך ענייה, או קבוצה עשירה אך נחשלת במגרש, היא קבוצה שמספקת לליגה מתח ועניין מיוחדים. וכזאת הייתה הפועל טייבה - הקבוצה הערבית הראשונה בלאומית.
אמיר בן-פורת ליווה את הפועל טייבה בעליות ובמורדות, באיצטדיון טדי ובאום אל-פחם, בחדרי ההלבשה ובמחנות האמונים, הוא הכיר מקרוב את השחקנים, את המאמנים ואת ההנהלה, ועקב אחרי ההחלטות שהתקבלו, את סיפורה הדרמטי של הקבוצה הוא מעגן בקונטקסט סוציולוגי ישראלי, בפוליטיקה של הספורט ובפוליטיקה של ישראל, בילאדי בילאדי הוא עוד משל על יחסי הנוחות בחברה הישראלית, והפעם מבעד לחוד של הרשת.
אמיר בן-פורת מלמד בחוג למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון ובחוג למדעי ההתנהגות במכללה למינהל בראשון-לציון, גר בעומר.
מחיר: 68.00 ₪