שחורדיניות: לקראת אתנוגרפיה פמיניסטית בישראל מאגד שלוש מסות שבמרכזן נשים מזרחיות. החלטות כמו האם לצבוע את שערך לבלונד, האם להפיל או ללדת את העובר שבבטנך, או כיצד לנהוג במפגש טעון עם שכנים קיבוצניקים הן סיטואציות שדרכן בוחנת המחברת את הקשרים בין תרבות, גוף, זהות וכוח בחברה בישראל. שני מאמרים נוספים שהתפרסמו בעבר מציינים את אבני הדרך האינטלקטואליות שהובילו לגיבוש התפיסה המקורית המוצגת בספר.

הספר מדגים הגות וכתיבה פמיניסטיות, המשלבות תיאור ותיאוריה, ניתוח וסיפורת. אפשר לקרוא את המסות כסיפורים אישיים אנושיים המעודדים הזדהות, ובעת ובעונה אחת כבסיסים לפיתוח דרכי חשיבה חדשות על המציאות החברתית בישראל. 

אנתרופולוגיה פמיניסטית היא העתיד של האנתרופולוגיה ‒ רגישה ליחסי כוח במחקר, כתובה ברפלקסיביות, מנכיחה את הפער שבין קוראות, חוקרות והקהילה שבתוכה מתנהל המחקר. הספר דן בשאלות מהי אנתרופולוגיה פמיניסטית, האם היא עוסקת רק בנשים, האם היא תת–תחום, שולי בהכרח, של מחקר אנתרופולוגי מרכזי/גברי, מהן מטרותיה, והאם יש לה תוקף "מדעי".

פנינה מוצפי-האלר היא פרופסור מן המניין לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית בשנים 2022-2019. ספרה בקופסאות הבטון התפרסם בהוצאת מאגנס (2012) ועובד למחזה בתיאטרון דימונה בבימויו של יפתח קליין.