תיאור:
אָלִיס וְאוֹלִיבֶר יוֹדְעִים שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאוֹד חֲשׁוּבָה לָנוּ. הִיא נוֹתֶנֶת לָנוּ חֹם וְאוֹר, וּבִלְעָדֶיהָ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם רוֹאִים מִבַּעַד לַחַלּוֹן שֶׁלָּהֶם לֹא יוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם. בַּסֵּפֶר הַמְּרַתֵּק הַזֶּה הֵם לוֹמְדִים דְּבָרִים רַבִּים עַל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּנוּ: עַד כַּמָּה הִיא חַמָּה, מַהוּ לִקּוּי חַמָּה, מַהִי מְהִירוּת הָאוֹר וְעוֹד. פְּעִילוּיוֹת מַגְנִיבוֹת בְּסוֹף הַסֵּפֶר מוֹסִיפוֹת נִדְבָּךְ נוֹסָף לַיֶּדַע וְעוֹזְרוֹת לַיְּלָדִים לִבְחֹן אֶת מָה שֶׁהֵם לָמְדוּ. לַסֵּפֶר מְצֹרָפִים גַּם דִּבְרֵי הַדְרָכָה לַהוֹרִים!