היום האחרון של שנת הלימודים וג'יימי לא יכולה לחכות יותר — היא מוכרחה לברר מה קורה עם מיה.

ג'יימי מרגישה שמשהו לא בסדר: מיה, החברה הכי טובה שלה, הולכת ומתרחקת. היא מסתובבת עם בנות אחרות, ופתאום כל מה שג’יימי אוהבת כבר לא טוב. יכול להיות שמיה צוחקת עליה? איך היא מעזה לשכוח את כל מה שהיה ביניהן?

מיה מרגישה בגיל ההתבגרות. היא משתנה. דברים חדשים מעניינים אותה. סיליה למשל, שמתאפרת ומתעניינת בבנים. מיה רוצה להשאיר את הילדוּת מאחור. האם זה אומר להשאיר מאחור גם את ג'יימי?

טרי ליבנסון מביאה בשני קולות, של ג'יימי ושל מיה, סיפור סוער ומצחיק על גיל ההתבגרות ועל חטיבת הביניים, על זהות וחברות, על הצורך למצוא את הקול שלך, בלי לאבד בדרך דברים חשובים לא פחות.

"סיפור מקסים שמלווה את העליות והמורדות של נהר החברות הגועש." קירקס ריוויו