כשאלפרד רוזנברג בן השש-עשרה נקרא ללשכת המנהל בשל התבטאויות גזעניות שלו בבית הספר, הוא נאלץ - כעונש - לשנן קטעים על שפינוזה מהאוטוביוגרפיה של המשורר הגרמני הגדול, גתה. רוזנברג המום לגלות שגתה, האליל שלו, היה מעריץ נלהב של ברוך שפינוזה, הפילוסוף היהודי בן המאה השבע-עשרה. גם לאחר תום לימודיו עדיין רודפת את רוזנברג בעיית שפינוזה הזאת, המטרידה נאצים רבים: איך ייתכן שגתה, גאון התרבות הגרמני, קיבלת את השראתו מנציג של גזע נחות כל כך, שהוא עצמו היה נחוש להשמידו?


במרכז הרומן החדש של ארווין יאלום עומדים שני גיבורים, שונים זה מזה בתכלית. ברוך שפינוזה, הפילוסוף ששינה את פני ההיסטוריה, הוחרם בגיל עשרים וארבע מקרב היהדים ונודה מהעולם היחיד שהכיר. הוא חי את חייו הקצרים - חיים של מחשבה והתעמקות - בבידוד כמעט מוחלט. אלפרד רוזנברג, מבכירי הנאצים ומשרתו הנאמן של היטלר, נחשב לאידיאולוג הראשי של הנאציזם ומילא תפקיד מכריע בניסיון ההשמדה של העם היהודי ותרבותו.


ברומן סוחף ומרחיב דעת המערב אמת היסטורית עם בדיון מתאר ארוויין יאלום, בכוח דמיונו ועל סמך ניסיונו כפסיכיאטר, את חייהם של שני אנשים ששלוש מאות שנים מפרידות ביניהם - האחד מגדולי הפילוסופים של העולם, האחר רוצח המונים נתעב.