סָבְתָא תּוּתִי אוֹהֶבֶת לֶאֱפוֹת עוּגוֹת.
תָּמִיד כְּשֶׁהִיא אוֹפָה עוּגָה גְּדוֹלָה, הִיא אוֹפָה גַּם עוּגָה קְטַנָּה.
עִם הָעוּגָה הַקְּטַנָּה הִיא אוֹהֶבֶת לְהַפְתִּיעַ בְּכָל פַּעַם נֶכֶד אַחֵר.
כְּשֶׁמַּגִּיעַ יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל מַאיָה, הִיא מְבַקֶּשֶׁת מִסָּבְתָא לֶאֱפוֹת לָהּ עוּגַת שׁוֹקוֹלָד מְיֻחֶדֶת.
סָבְתָא אוֹפָה אֶת עוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד בְּאַהֲבָה, אֲבָל מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת מִתְרַחֶשֶׁת תְּאוּנָה...