שרלוט ברונטה

ג'יין אייר

ג'יין אייר הוא אולי סיפור האהבה הכובש ביותר את הלב מאז "רומיאו ויוליה". סרטים וסדרות טלוויזיה, שנעשו לפיו, אינם מסוגלים להעביר את היופי והעומק שבסיפור קסום זה, שבו לוקח הטבע חלק פעיל ברגשותיהם ובמעשיהם של בני האדם.
זהו סיפור "סינדרלה" של המאה השמונה-עשרה, על רקע הנוף הכפרי של צפון אנגליה. הסביבה רומנטית, האנשים רומנטיים, הסיפור רומנטי, והתקופה היא הרומנטיקה הספרותית בעיצומה. אבל אין כאן רגשנות סנטימנטלית והשתפכות נפשית סתם. יש כאן ניתוח פסיכולוגי (בטרם פרויד) של אופי ושל מניעים; יש כאן היבטים מוסריים שונים על החיים, והתנגשות בין השקפות שונות לגבי יחסים בין גבר ואישה, לגבי אהבה ונישואין, לגבי חינוך ילדים ולגבי הבעיה הבסיסית של חיי הציביליזציה - פרנסה, הכסף ומשמעותו, היותו וחסרונו.
ג'יין אייר, הנערה, שיצאה לדרך-החיים חסרת כול והגיעה אל פסגת האושר, מתייצבת בפנינו כאדם עצמאי ואמיץ, נערה, המסוגלת להתמודד עם בעיות מוסריות ולהתבגר על מכשולים מעשיים, אם רק מגישים לה את קצה-החוט של ההזדמנות. המחברת יצרה מתוך דמיונה עולם פיוטי מקסים, שאף על פי כן הוא נטוע בקווי-אופיו הריאליסטיים של אותו מחוז צפוני של אנגליה, שבו חייתה היא עצמה, שהוא קודר ועגום ביותר בחורף, פורח ויפהפה באביב, מושך את הלב גם בזעפו וגם בצהלתו. בתוכו נודדת הגיבורה ממטרה אחת לרעותה, שבויה בכבלי הנוף ומביעה אותו בציוריה, עד שהיא מגיעה לבסוף אל נמל-מבטחים, גם הוא בלב אותו הנוף של יער ושדות, גבעות ונחלים. האווירה הכפרית של אנגליה היא שמעניקה לסיפור את אופיו הכובש הגורם לקורא להצטער על שהגיע לסיום קריאתו.