מה שנחשף ב־7 באוקטובר אינו אלא תופעה מדהימה של הדחקה – אומה שלמה הדחיקה את האיום להשמידה במשך כ־30 שנה. האויב הצהיר שהוא רוצה להשמיד. הוא התעצם ופגע בנו בשלל אופנים אבל ההדחקה שלנו הייתה חזקה מכל מציאות. שנים עוד ילמדו בספרי ההיסטוריה והפסיכולוגיה על אירוע מכונן זה.

אולם מקבלי ההחלטות נושאים באחריות יתרה. לא רק שלא היו מודעים לעצמם ולמה שלא רצו לראות, גם אין להם שמץ של מושג כיצד חושב האויב והם משליכים עליו את אופנות חשיבתם המודרנית. ישנו מספר עצום של מאמרים וספרים בתחום הפסיכולוגיה הבין־תרבותית המסבירים כיצד חושבים בני תרבויות מסורתיות־קולקטיביות, שאויבינו נמנים עימהן. קשה להאמין אבל אמ"ן פשוט אינו יודע על קיומה של דיסציפלינה זו.

אנו בעיצומו של תהליך שיוביל לשואה שנייה אם נמשיך להתנהל בפסיביות אולם איננו ערים לכך מחמת ההדחקה הנמשכת. אין לנו יכולת להילחם נגד כל אויבינו לאורך זמן וגם לא לחסל את תוכנית הגרעין האיראנית. על כן אם יש בידינו נשק לא קונבנציונלי חובה עלינו להשתמש בו בטרם יהיה מאוחר. יש מדינות שנמצאות בסכנת כיבוש אולם אין שום מדינה בעולם שנמצאת בסכנת השמדה. מי שרוצה להשמידנו חייב להיות מושמד – הקם להורגך השכם להורגו. 

עכשיו הזמן לתקוף את ביירות כדי שתקיא מתוכה את חיזבאללה על אף המחירים העצומים שנשלם. לאחר הסכם הפסקת אש עם חיזבאללה שוב נשקע אל תוך הדחקה עד האסון הסופי. 

ד"ר עפר גרוזברד הוזמן לייעץ לחטיבת המחקר באמ"ן לפני הטבח. לאחר תקופת היכרות עם המערכת וחוסר הצלחה לשלב בתוכה היבטים פסיכולוגיים, הסיבה שלשמה הוזמן, החליט לפרוש ושלח לראש אמ"ן, אהרון חליוה, וכן לשר הביטחון, בני גנץ, ולבכירים נוספים מכתבים המתריעים על כשלים במערכת ועל חוסר מוכנותה למלחמה. המכתב מצורף בנספח.