פלישה מתחקה אחר שתי קבוצות של לוחמים ישראלים, שבקיץ 1982 נשלחו למלחמה בלבנון. לאחת הקבוצות – יחידת העילית הצעירה שלדג – היתה זו המלחמה הראשונה. חברי הקבוצה האחרת, ששירתו בגדוד מודיעין אוגדתי במילואים – כבר חוו על בשרם את זוועות המלחמה: זו שאירעה תשע שנים קודם לכן, באוקטובר 1973.

אף שהיו לבושים באותם המדים, לוחמי שתי החבורות לא היו שייכים לאותו צבא. בעוד החיילים הצעירים משלדג היו בשר מבשרו של מה שייקרא מאוחר יותר "דור לבנון", אנשי המילואים לבשו תחת המדים חולצה בלתי־נראית עם הכיתוב "בוגר יום הכיפורים" – וכשהגיעו לזירת המלחמה בלבנון, כל קבוצה ראתה את המלחמה באופן שונה.

השוני הזה בתפיסת המציאות היה רק ביטוי אחד של טראומת סתיו 1973. בספרו פלישה שוזר דן מגן את סיפורם של שני הכוחות בסיפור הרחב יותר של המלחמה, ועוקב אחר השלכות נוספות של טראומת מלחמת יום הכיפורים, כפי שבאו לידי ביטוי בצה"ל במבצע שלום הגליל – בכוחות, באמצעים ובשיטות הפעולה ששוכללו בתשע השנים שבין המלחמות – כל זאת על מנת לא להיתפס שוב בלתי־מוכנים.

הספר מסביר מדוע הפלישה ללבנון היתה במידה רבה ניסיון לפצות על כשלי מלחמת יום הכיפורים, ומציע מבט חדש וייחודי על מה שהניע בתת־המודע את השחקנים השונים שלקחו חלק במבצע שלום הגליל.

דן מגן הוא עיתונאי דוקומנטרי, בוגר החוג להיסטוריה של המזרח התיכון והחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. פלישה הוא ספר הביכורים שלו.