אריק, בלש במשטרת לוד, חוזר אל נוף ילדותו ופוגש בדמויות שכמו לקוחות ממחזה מקאברי: זקנה האוספת ומקטלגת אבנים שמצאה ברחוב; אלטע זאכן רוסי שמעתיק בכתב ידו מילה במילה תרגום של ה"חטא וענשו"; אדם הממנה את עצמו לכותב-איגרות-תודה בשם פציינטים בבית חולים; ילד קטן שמיישר עם מספריים את הדשא בדרך לקבר של אביו; ואת עצמו בהווה ובעבר.
בשביל מה כל זה מתחזה לפרשייה בלשית סטנדרטית – על הגיבור מוטלת משימה: עליו למצוא מנקה רחובות כהה עור שנעדר זה כמה ימים. אך הוא הולך ומתגלגל לתוך שיטוט ממשי ונפשי שבמהלכו נפתחים ונסגרים צהרים אל תודעתו. דבר אחר דבר מסיט את מיקוד העדשה ואת מבטו של הקורא לפרטים, לדמויות ולסיפורים שהם לכאורה שקופים, אלא שכל אחד מהם מבקש לקנות לעצמו את מקומו בעזרת כוח יצירה פנימי יוצא דופן.
בדרך מקורית, הנטפלת לשולי ולזה שאין לו כל מובן אחר מאשר הוא עצמו, מצליח רמי מארק רום להמריא אל רגעי הומור וארוס נדירים ברעננותם ובו בזמן לתמלל את היגון העמוק ביותר.
רמי מארק רום, יליד 1983, עלה ארצה מברית המועצות בגיל שש והשתכן עם משפחתו בלוד. הוא נשוי לעינת ואב לשלושה: אוריה, אביגיל ואיתמר. סיפורים קצרים מפרי עטו התפרסמו בבמות שונות, בהן "מאזניים", "המוסך", "צריף" ועוד. זהו רומן הביכורים שלו.