ילדֵי קדם: מבט ארכיאולוגי על ילדים ויַלדוּת בארץ ישראל בתקופת המקרא, זוכה פרס בהט, הוא חיבור פורץ דרך הבוחן ענף חדש בארכיאולוגיה של ארץ ישראל – עולמם של הילדים בתרבויות קדומות. על אף חשיבותו הרבה, כמעט שלא זכה ענף מחקרי זה ליחס במחקר העולמי בכלל והארצישראלי בפרט.

מפרסומים ארכיאולוגיים רבים עולה לכאורה שהילדים "נעדרים" מהאתר הארכיאולוגי ושהעולם התקיים במשך אלפי שנים ללא ילדים. אך ברור שאין הדבר כך וכי ילדים חיו ביישובים מסוגים שונים, גדלו והתחנכו, שינו ויצרו, עבדו, שיחקו ולמדו והטביעו את חותמם ההתנהגותי והחומרי באתרים הארכיאולוגיים השונים.

בעזרת מודל מחקרי חדש, השואב מידע ממקורות רבים ומגוונים ומתקופות שונות, מאפשרת לנו המחברת לצאת למסע מרתק בזמן אל אותם ילדי קדם בארץ ישראל, ומספקת לנו הצצה אל חייהם והיכרות עם סביבתם. הספר עוקב אחר מהלך חייהם של הילדים – מיום היוולדם, דרך גידולם, דרכי חינוכם והיחס אליהם בתרבויות שונות ועד למותם, ומראה כי בתרבויות המזרח הקדום ראו בילד, בגידולו ובהכשרתו לבגרות אבן יסוד.