באוטוביוגרפיה מעוררת השראה זו מספרת לנו אניטה מורז'אני כיצד הוכרע גופה בשל התפשטות של תאים סרטניים והחל לקרוס לאחר שנלחמה בסרטן קרוב לארבע שנים. כאשר איברי גופה הפסיקו לתפקד, היא חוותה חוויה יוצאת דופן של סף מוות, שבה למדה להכיר בערכה הפנימי והבינה את הסיבה האמיתית למחלתה. כשאניטה שבה להכרתה היא גילתה שמצבה השתפר כל כך, עד שיכלה להשתחרר מבית החולים בתוך שבועות ספורים מבלי שנותר בגופה זכר למחלת הסרטן!
בדפים אלה מעלה אניטה זיכרונות מימי ילדותה בהונג קונג, מספרת על האתגרים שעמדו בפניה כשביקשה לבסס קריירה ולמצוא אהבת אמת. עוד היא מספרת כיצד הגיעה לבסוף למיטת בית החולים, וכיצד אתגרה שם את כל הידע הרפואי הקיים.
בהיותה חלק ממשפחה הינדית מסורתית, היתה אניטה נתונה כבר מילדותה להשפעות תרבותיות ודתיות מגוונות. לאחר שנים שבהן נאבקה לסלול את דרכה שלה, ובה בעת לעמוד בציפיות של כל האחרים, היא הגיעה לתובנה – בעקבות ההתגלות שחוותה בצד השני – שיש לה הכוח לרפא את עצמה... ושקורים בעולם נסים שמעולם לא דמיינה לעצמה.
בספרה מתה להיות אני אניטה משתפת אותנו בפתיחות לב בכל מה שלמדה על מחלות, על החלמה, על פחד, על היותנו אהבה ועל הנשגבות האמיתית שבכל אדם באשר הוא.
אניטה מורז'אני עבדה בתחום החברות העסקיות במשך שנים רבות לפני שמחלת הסרטן אובחנה אצלה. חוויית סף המוות המרתקת והמרגשת שחוותה שינתה באופן מהותי את השקפתה על החיים. ביצירתה בולטים העומק והתובנות שספגה כאשר הייתה בעולם האחר.