תיאור:
סְלִיחָה רֶגַע, מָה שְׁמָהּ שֶׁל כִּפָּה אֲדֻמָּה?
כְּבָר יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנָה שֶׁכִּפָּה אֲדֻמָּה אִתָּנוּ. אֵין לָהּ עוֹקֵב אֶחָד בְּאִינְסְטַגְרָם, וּבְכָל זֹאת, הִיא הַיַּלְדָּה הַמְּפֻרְסֶמֶת בָּעוֹלָם. לַיְלָה אֶחָד, בְּדִיּוּק כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי לְהַקְרִיא אֶת סִפּוּרָהּ לִילָדַי הַקְּטַנִּים, הִפְצִיעַ שַׂגִּיא הַקָּטָן בִּשְׁאֵלָה:
"אַבָּא, אֵיךְ קוֹרְאִים לְכִפָּה אֲדֻמָּה?" בּוּם! לִּפְעָמִים כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הַמְּצִיאוּת הוּא שְׁאֵלָה תְּמִימָה שֶׁל יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה. אָז יָצָאתִי לְגַלּוֹת אֶת שְׁמָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל כִּפָּה אֲדֻמָּה ו...
מֵעֵבֶר לַסּוֹד עַל שְׁמָהּ, מַצִּיג הַסֵּפֶר "מִי אַתְּ, כִּפָּה אֲדֻמָּה?" מֶסֶר חִנּוּכִי בִּמְיֻחָד: כַּמָּה חָשׁוּב שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם וְכַמָּה נָכוֹן לְכַנּוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ וְלֹא בְּשֵׁם חִבָּה אוֹ חָלִילָה בְּשֵׁם גְּנַאי. לֹא בַּבַּיִת, לֹא בַּגַּן וְלֹא בְּבֵית הַסֵּפֶר. פָּשׁוּט לִקְרֹא לַיֶּלֶד בִּשְׁמוֹ.