תיאור:
"לא הבנתי איך הם הולכים לקשור אותי אם אין להם חבלים או אזיקים אבל אז... הם השכיבו אותי על הבטן, הורידו לי את המכנסיים, תקעו לי מזרק בתחת, הרימו לי את המכנסיים, הפכו אותי על הגב, שמו את הידיים והרגליים שלי על ארבע הדפנות של המיטה ואז הבנתי למה אין להם חבלים; בכל דופן יש ברזל עגול שמתרומם ונועל לי את הידיים והרגליים. תוך דקה הייתי רפויה לגמרי והם יצאו מהחדר. נשארתי בחדר רועדת. ואז באותו הרגע הבנתי שמעכשיו אני לבד בעולם. שנייה לפני שנרדמתי על מיטת הברזל, קשורה בברזלים כבדים, נפרדתי מרותם הקטנה וקיבלתי את הזהות החדשה שלי: מאושפזת בבית משוגעים".
זו אחת החוויות של רותם פאר, סופרת צעירה שאושפזה בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי בהיותה בת שלוש-עשרה בלבד. באומץ לב, בצורה אותנטית, בוסרית ובועטת, מתארת רותם את החוויה המטלטלת שהייתה לה בבית המשוגעים, חוויה שנאלצה להיחשף אליה בגיל צעיר מדי, שהותירה בה צלקות פיזיות ובעיקר נפשיות ושליוותה אותה עוד שנים רבות לאחר מכן.
הספר ממחיש את ההשלכות ההרסניות של אבחנות שגויות, טיפול לא נכון ושיח אילם עם ילדים. בעזרת הספר תוכלו להבין את דרך חשיבתם של ילדים "לא שגרתיים", לחסוך מהם את הטלטלות הללו ולהפוך אותם למאושרים יותר.