"הַבּוֹר
אֲשֶׁר נָמוּךְ מֵהַיָּם
וְעָמֹק מֵהַנֶּצַח
אַט אַט מִתְמַלֵּא
גּוּפוֹת כְּמֵהִים לְאַהֲבָה
אֲשֶׁר קְלוּעִים בּוֹ לָעַד
כְּמִקְלַעַת חַלּוֹת שַׁבָּת."

הציטוט הלקוח מספרו של יעקב ברזילי, "אבי לא יברך על הלחם", ממחיש את היחס של המשורר לאלוהים. בספר אעמיק בסוגיה של משבר האמונה דרך עיון ביצירתו של יעקב ברזילי בפן העוסק באלוהים ובמשבר האמונה בעקבות השואה.
כל חיי התחבטתי בשאלות, האם יש אלוהים? היכן היה אלוהים בשואה? מדוע העם היהודי עבר סבל כה רב לאורך הדורות, מדוע אלוהים לא עזר לעמו, לעם הנבחר?

חיפשתי תשובה לשאלות אלה, ביצירותיו של יעקב ברזילי ניצול ברגן בלזן.
במהלך הכתיבה נוכחתי לדעת כי ניכרת איכות מיוחדת בכתיבתו של יעקב ברזילי. בסגנונו המיוחד הוא משלב הומור ואירוניה, ובנוסף לכך מתעמת בגלוי עם אלוהים ומתמודד עם שאלת קיומו.

עם השלמת הכתיבה אני מרגישה כמי שעברה מסע ארוך ומפרך.
האדם מטבעו מחפש הסבר הגיוני למציאות הסובבת אותו, אף שלעיתים הוא סותר את הרגש והאמונה. היתכן כי באופל הנורא של תקופת השואה ניתן למצוא את האמונה באל? האם לאחר השואה ניתן להצדיק את קיומו של האל?