רומן אהבה סוחף ומערפל חושים, המתרחש אחרי קום המדינה,  בשנות החמישים והשישים, ברקע המאבק על ירושלים בתקופת המצור. העלילה מתחוללת בחשאי, בחדרי חדרים, במפגש נעורים בין משפחה חילונית לבין משפחה חרדית בודדה, השוכרת דירה בשנת 1945 בלב שכונת מקור ברוך הירושלמית, שכונה חילונית בעברה הרחוק. 
רוחמה, נערה מבית חרדי, נחשפת לראשונה להבדלי תרבות ודפוסי חיים שונים המאיימים עליה. עוצמת אישיותה וכוחה הנפשי תורמים רבות להישרדותה ומאפשרים לה לטמון את סודה בתוך החברה הסגורה.
בים הריחוק  והניגודים בין חרדים לחילונים שהבליחו באותם הימים,  צצו גם נקודות אור זוהרות של דו-קיום. המחברת, שעברה את ילדותה בשכונה, חושפת אחת מהתופעות הללו. 
הספר משקף את השאלה המתבקשת האם השסע המעמיק בחברה הישראלית, כיום, שהגיע לשיאו בתקופת מגפת הקורונה ואסון הר מירון, יקרב אותנו בזמן שאול ומתכלה לעבר תהום פעורה, או שתהליכי עומק חברתיים יביאונו, בראייה היסטורית, לאופקים בהירים יותר?
זהו רומן ביכורים של אילנה שֹקת, ילידת 1943 בשכונת מקור-ברוך, מורה, דור שלישי בירושלים. משפחתה הייתה מתושבי מאה שערים.