קשה ונפתלת הייתה דרך חייו של המשורר דוד פוגל: בצעירותו הסתכן וחצה את גבול רוסיה הצארית ואוסטרו־הונגריה כדי להגיע לעיר הבירה וינה, שאותה בחר לאמץ כביתו. בשלב מאוחר יותר נטש את וינה והגיע לפריז, ואז גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל. הניסיון לא עלה יפה, והוא חזר לאירופה – תחילה לברלין, אחרי כן לפריז.
בימי מלחמת העולם השנייה נלכד פוגל בידי הגסטאפו בעיר קטנה בצרפת, הועבר למחנה דראנסי שליד פריז, ומשם נשלח למותו במחנה ההשמדה אושוויץ.

פוגל סבל תדיר מחוסר פרנסה עד כדי עוני ממש, ממחלות שפקדו אותו ואת משפחתו, מהיעדר הכרה מספקת בהישגיו כסופר וגם מרדיפה בשל היותו "נתין זר".
זה היה הרקע לכליאתו במחנות ריכוז הן בידי האוסטרים והן בידי הצרפתים.

ספר זה מגולל את סיפור חייו של דוד פוגל, ובתוך כך מפגיש אותנו עם יצירותיו המופלאות, בשירה ובפרוזה – ובכללן לפני השער האפל, חיי נישואים, לעבר הדממה ורומן וינאי. כמה מן היצירות האלה פורסמו בחייו, ואחרות – רק לאחר מותו, ובהן פוגל מתגלה כסופר חדשן ופורץ דרך, שהשכיל להוליך את שפת השירה העברית ואת הסיפור העברי בנתיבים שלא נודעו קודם לכן. מי שהיטיב להבחין בשיעור קומתו של פוגל ובייחודו הספרותי היה המשורר נתן זך, שבמאמר מכונן שפרסם על אודותיו בשנת 1954 חילץ אותו מן השכחה והתניע תהליך ששינה את מעמדו מסופר שולי יחסית בספרות העברית שבין המלחמות לדמות מרכזית, מרתקת ומתסיסה בסצנה
הספרותית העכשווית.

פרופ' דן לאור, מחבר הספר, הוא מחברן של שתי הביוגרפיות חיי עגנון (שוקן, 1998) ואלתרמן: ביוגרפיה (עם עובד, 2013). הוא כיהן כראש החוג לספרות עברית וכדקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. הביוגרפיה הנוכחית מבוססת על מסע רב־שנים בעקבותיו של דוד פוגל, ובכללו ביקור באתרים השונים המזוהים עם מסלול חייו וכן גילוי של חומרים ארכיוניים חדשים, בארץ ובחוץ־לארץ, הזורעים אור על פרקים עלומים בתולדותיו של המשורר.

פרופ' דן לאור נפטר במפתיע ב 7.5.23, והשאיר לנו את הספר הזה שהעבודה עליו כבר היתה בשלביה האחרונים.