אַנְדִין סְפְּרֵג האנוכית, יפה וחומרנית עד לשד עצמותיה, היא מן הגיבורות קרות הלב בספרות. אחרי שאביה צבר לו הון קטן בעיירת הולדתה, היא משכנעת את הוריה לעבור אל העיר הגדולה ולהגשים שם את שאיפותיה – כלומר להתחתן היטב. אלא שאנדין, שיותר מכול אוהבת לראות את בבואתה במראה, נוהגת כמנהג המקום: אהבה אינה בראש מעייניה. גברים בעיניה הם אמצעי להשגת מטרה, והם אכן נופלים שדודים לרגליה – עשירי ניו יורק ואצילי פריז שניצבו בדרכה מעלה־מעלה לצמרת, בחברה שבה ההון והמעמד הם חזות הכול.

ואף על פי כן אנדין היא דמות מהפנטת ושובת לב. בהתנהלותה הגחמנית, הנטולה כל עכבות מוסריות, היא שמה ללעג את שמרנותה של החברה הגבוהה וגם את המרדף של המנסים להתקבל אליה באמצעות כספם. למעשה, היא כמעט מהפכנית – הופכת את שוק הנישואים של ראשית המאה על פיו, ובמקום להסכין עם מעמדה כאישה שאינה אלא סחורה לסחור בה, היא עצמה נוהגת כסוחרת.

מנהג המקום, אשר ראה אור ב־1913, הוא אחד הרומנים המוערכים של אדית וורטון, וללא ספק מן המהנים שבהם. סיפור עלייתה לצמרת של אנדין ספרג מובא בתנופה והומור בכתיבתה העשירה והנוקבת של וורטון, על הבחנותיה וחדות עינה, אשר קנו לה את תהילתה ואת אהבת הקוראים והמבקרים מאז ועד היום.