לאחר שהוביל סר איאן קרשו, מגדולי ההיסטוריונים בימינו, את קוראיו בשבילי הגיהינום והחזיר אותם אל אירופה המשוחררת בתום מלחמת העולם השנייה (בספרו לגיהינום ובחזרה), הוא מגולל את יריעת המחצית השנייה של המאה העשרים הסוערת.
אירופה המחולקת נקלעה ליריבות המרה בין שני הגושים הגדולים, ואיום "הפצצה" לא נעלם ולו לרגע. תושביה של אירופה נסעו במעין רכבת הרים אל עבר הלא ידוע, וסכנה איימה להשמיד את כל מה שנבנה בעמל רב.
מרבית אזוריה של אירופה נהנו בתקופה זו מרווחה יחסית ומשלום: הכלכלה שגשגה, חידושים ופיתוחים בתחומים שונים שיפרו את תנאי המחיה, אך מעל התקווה לשלום בר קיימה ריחפה אימה גדולה.
המלחמה הקרה הסתיימה בקריסתן של ברית המועצות וגרורותיה, משטרים דיקטטוריים שנדמה כי יעמדו לעולם נעלמו ממפת אירופה, ומדינות שחתרו לכונן דמוקרטיות בשטחן נקלעו למלחמות אחים. הרגשת הרווחה והשלווה לא האריכה ימים. הגלובליזציה הדוהרת ומשבר 2008 הוכיחו לאירופים המאוחדים כי אינם יכולים לעצב את עתידם כרצונם וכי איומים חדשים מרחפים מעל.
כמו בחלקו הראשון של דיוקן זה של המאה העשרים, גם רכבת הרים הוא יצירת מופת פנורמית מרתקת אשר מעוררת מחשבות ותהיות על עתידה של אירופה במאה העשרים ואחת.