בעיני רבים נתן אלתרמן הוא גדול המשוררים שקמו בספרותנו לאחר מות ביאליק. אמנם יש עדיין פֹּה ושָׁם אחדים המערערים בתוקף על הערכה זו בהשראת דברי הביקורת הנוקבים שהשמיע נתן זך, אך בנושא אחד אין מחלוקת: בתחומי השירה הקלה אין לאלתרמן מתחרה למן ראשיתו של הפזמון העברי ועד ימינו – הן באיכות ובכמות, הן בטווח ההשפעה ובכוח ההישרדות. שירתו הקלה של אלתרמן ניצבת בלי ספק במרכז הפנתאון של הפזמונאות העברית.

מדף הספרים האלתרמני מתעשר בכל שנה בספרי עיון חדשים, אך דווקא על שירתו הקלה – על הפזמונים ושירי הזֶמר – עדיין לא נכתב מחקר מקיף שינסה לתהות על סוד גדולתם ועל תוחלת החיים הארוכה של השירים האלה. הספר כלניות מנסה ב-50 פרקיו לתקן את הטעון תיקון.

פרופ' זיוה שמיר, כלת פרס ביאליק לחָכמת ישראל וחברה יועצת באקדמיה ללשון העברית, חיברה עד כה תשעה ספרים על יצירת אלתרמן לסוגֶיהָ:

עוד חוזר הניגון – שירת אלתרמן בראי המודרניזם (1989)
על עת ועל אֲתָר – פואטיקה ופוליטיקה ביצירת אלתרמן (1999)
תֵּבת הזִמרה חוזרת – על שירי הילדים של אלתרמן (2005)
הֵלך ומלך – אלתרמן: בוהמיאן ומשורר לאומי (2010)
רוצי, נוצה – אלתרמן בעקבות אירועי הזמן (2013)
המוזה בארץ המראות (2016)
בעיר וביער – אמנות וטבע ביצירת אלתרמן (2017)
עד קצווי העברית – לשון וסגנון בשירת אלתרמן (2021)
כלניות – על פזמוניו של נתן אלתרמן (2022