האתוס ההומניסטי – והחינוך ההומניסטי שטיפח אותו ואיפשר את קיומו - מצוי כיום בלבו של המשבר החמור ביותר בתולדותיו. מה שבעבר נתפס כערובה למותר האדם, נחשב בימינו כמותרות שעצם הצורך בהם מוטל בספק. החינוך ההומניסטי מאוים על-ידי המדע מצד אחד, והברוטאלית של הצרכנות והתקשורת מצד אחר. כיצד קרה הדבר? ומה אפשר ונחוץ לעשות כדי להיחלץ ממציאות המבטלת ומדלדלת את המחשבה ההומניסטית בחיינו?

ספרו של יואב רינון מתחקה בבהירות אחר שורשי המשבר, מנתח במבט נוקב את מהותו, ומשרטט קווים לניסיון לצאת ממנו. למסה פרי עטו צירף רינון שני פרקים מאת בכירי ההוגים האמריקאים בתחום – סטיבן גרינבלאט, המדגים חשיבה הומניסטית באמצעות ניתוח יצירותיו של שיקספיר, ואנדרו דלבאנקו, המנתח את משבר מדעי הרוח בארה"ב. מתוך שורות הספר עולות במלוא עוזן שאלות מפתח הנוגעות למשמעותו של חינוך, לייעודם של מדעי הרוח וליחסים בינם לבין מדעי הטבע, לקשר בין האוניברסיטאות לבין שלטון ההון, ולבעייתיות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה.