תיאור:
"שון לסופר כצעצוע לילד. לשון ביד יוצר - הוא לא מרגיש בה, עד שלא שובר אותה; וכשהוא מפיל אותה - הוא שומע את קולה של הלשון, השפה שהיא שלו".
מבחר מקיף זה מביא את אחד מגדולי המשוררים הישראלים, משורר מהפכן ששירתו בשלושים השנים האחרונות לחייו היתה נועזת, מקורית ומרתקת יותר מזו של צעירים ממנו בשנים רבות.
שיריו מתפרעים בלשון שמשגעת את העברית וכתובה ב"דם בעל שני גוונים", ובערבוב הנושאים הגדוילם של הקיום היהודי-ישראלי עם חומרים קומיים וזוטות של חצר אחורית תל-אביבית. המרכיבים המגוונים, החורקים אלה באלה, מותכים באסוציאציה היורצת של המושרר, "איש הדיבוק, איש האובססיה, זה שיש לו מסמר תמידי בתוך הנעל". ו"המסמר" הזה קשור תמיד באשמה גדולה, היסטורית ואישית.
אך לא הנושאים ´הגדולים´ קובעים את כוחו של השיר, את דקירתו הקוראיו, את ההתפעמות שהוא מעורר - אלא מאות המוליכים הרעננים שלהם, אשר כל אחד מהם מביא משהו משל עצמו ומחדש את הראייה. ישורון שואב לכלל מטרפוריות הדדית את כל הנקרה בדרכו, קטן וגדול, טריוויאלי ומרכזי.
העיקרון הבסיסי של התכת המציאות בשירים הוא שבירה וקונפליקט יחד עם גישור מתוח. אין בעולמו של ישורון שום שלמים הרמוניים, מאוחים, שאינם "גן ריב". עד שלא שובים לא מרגישים. השבירה היא דרך להעמיד את עצמאותך למול הדברים, אך גם דרך לאשש את תחושת קיומם.
ומן הצד האחר, יש גשר בין המרוחקים. התהום בין כאן לשם, בין העיירה לתל אביב, בין העכשיו לעבר, בין העברית ליידיש בין יהודים לערבים - מניעה את המשורר לראות בקוטב האחד את זה המנוגד לו, "סע סע. ההיפך ההגה". המדרכה ברחוב שבזי משמיעה את קול המדרכה בקרסניסטאוו, "שואת יהדות אירופה ושואת ערביי ארץ-ישראל - שואה אחת היא לגבי יהדות המצפון" ו"שכונת נורדייה, סנטה קתרינה, בית המקדש", כי "אין נופים אבודים", כי "הגשר נחוץ לעבור אל השרוף שוב ושוב". [מנחם פרי]
מחיר: 98.00 ₪