זהו ספר הפרוזה הראשון של המשוררת לאה גולדברג. הוא ראה אור לראשונה ב - 1937 - זמן קצר לאחר עלייתה ארצה - אך מאז כמעט ולא נדפס עוד. זהו רומן מכתבים קצר שבמרכזו עומדת רות, בת-דמותה של המחברת. מכתביה של הגיבורה מגוללים את סיפור פרידתהר המיוסרת מעמנואל אהובה, ובעקיפין מאירופה מולדתה: הם מתעדים מסע שהיא עורכת במערב היבשת, וכבר נשמעים בהם אותותיה מבשרי הרעה של התקופה.
זהו מסע ספק ממשי, ספק בדיוני, החושף בעקיפין את עולמה התרבותי העשיר והרגיש של לאה גולדברג הצעירה. בשעתו זכה הספר לקבלת פנים צוננת מידי המבקרים, שהסתייגו מיצירת ספרות עברית קוסמופוליטית כל-כך. כיום הוא מסתמן דווקא בשל כך כיצירה לא-שגרתית ומפתיעה - הן על רקע זמנה והן על רקע שאר יצירותיה של לאה גולדברג.