"הטור השביעי" (תש"ח), שראה אור לראשונה באביב 1948, ערב קום המדינה, הוא ספר
שיריו הרביעי של אלתרמן (קדמו לו: "כוכבים בחוץ", "שמחת עניים" ו"שירי מכות
מצרים"), והוא חותם את העשור הראשון, הגדול, של שירתו. בספר כלל אלתרמן מבחר
משירי "הטור השביעי" שפורסם ב"דבר" בשנים 1943-1948, בתוספת מספר מצומצם
משירי "רגעים" מהשנים 1936-1942, שפירסם לראשונה ב"הארץ". עם זאת – הספר מובנה
ואחדותי. הוא נחלק, כמו "שמחת עניים", לשבעה שערים, וסדר השירים אינו כרונולוגי
אלא תימאטי: השער הראשון "מכל העמים", עניינו השואה, והשער האחרון, "מגש הכסף",
עניינו התקומה, כשבתווך באים השערים שעניינם מלחמת העולם השניה, המאבק של הישוב
בבריטניה, ההעפלה ושירים בעלי אופי סאטירי שעניינם הישוב הארצישראלי מכאן והעולם
הגדול מכאן.

מיד עם צאתו לאור התקבל הספר בהתלהבות על-ידי קהל הקוראים הרחב וזכה להדפסות
חוזרות ונשנות. כיום, למעלה מיובל שנים לאחר פרסומו הראשון, ולמרות ששיריו נועדו
במקורם לעיתון, כתגובות בזק אקטואליות – נותר הספר חי, רענן ומרשים כשהיה, ומה
שנתפס, בשעתו, כספר לדורו, הפך, בדיעבד, לספר לדורות.