תיאור:
``המשורר הלאומי של האשכנזים / חיים נחמן ביאליק שנא אותנו / את השחורים, את הספרדים, את המזרחיים / וכבוד והדר הורד הרגיש הזה לקבר. / מה לעשות, ואני אוהב את שיריו, / לבי נשרף למלותיו, ולא סולח. / הכניסני תחת כנפך - בן שרמוטה! - כותב איתן נחמיאס גלס, מפיו של סימון נחמיאס.
סימון נחמיאס - דמות שבאה מהבלקן הספרדי של העיר יפו, מהמגארב הצפון-אפריקאי של אשדוד, מתנור השמש השרופה הארץ ישראלית, אך גם מרח` בן יהודה ומנמל יפו - הוא המצאה: אין אדם כזה, הוא צמח על הנייר, אבל הוא קול שירי ממשי מאוד.
ב1990- פרץ סימון נחמיאס בסערה אל תודעת קהל הקוראים, שפורסמו תחת שמו 22 שירים ראשונים, שעוררו התרגשות, היה ברור שמצוי כאן קול חזק ומקורי, שונה ממה שנכתב בשירה העברית שלפניו, אך גם מנהל עימה דיאלוג, לפעמים משועשע ולפעמים קורא תיגר ומוחה. בבת אחת הוכנסו כאן לשירה העברית חומרים שלא ידעה קודם.
סימון נחמיאס דובר בשירים בכמה קולות, ואיתן גלס (יליד 1968; בן לאב מברלין ואם מסקופיה) מציץ מאחוריו, אולי גם אחראי להיותו שנון ומשעשע, ולפעמים תופס את מקומו. קצת אחר בכל שיר, באי עקביות מכוונת, מופיע סימון יותר בקובץ של קרעים שלא תמיד אפשר לחברם יחד, כמין ``אני`` קאלידוסקופי. סימון נחמיאס הוא, למעשה, צומת שדרכה חולפים הלוך ושוב קולות, ``ציטטות``, מבעים והדים של מציאות ישראלית אחרת, מעין קיבוץ גלויות לשוני וחוויתי, יחד עם קריצות לשירה העברית, במצב מתמיד של תערבובת וקצר: יש לו לאדינו (קצת מקולקלת), אבל גם יפאנית ויידיש (שבה הוא כותב דווקא על ילד אתיופי, עם קייסים שמחזיקים מטריות אנגליות ומספרים מעשיות על געגועים לציון), חומרים שיריים ``רומנטיים`` וקיטשים במכוון מוכנסים לסביבה חדשה, זרה: עגנון, ברנר וביאליק נמצאים היכן שלא נמצאו מעולם: במחלקה הסגורה של ``גהה`` הופך השיגעון למטאפורה שירית: וגיבורי ``במדבר ב`` נושקים ל``אדמה מהאספלט`` בתחנה המרכזית בבאר שבע.
כמעט כל שיר של גלב הוא אפיזודה עם עוקץ, עם פואנטה קומית. החדווה של שירה ב``סתלבט``, שמולידה צחוקים, גם היא חלק מן ההנאות של הקובץ הזה.
מחיר: 46.00 ₪