איילת מטיילת זה ספר ניחושים, קל, פשוט, קצר ואהוב על הילדים. הוא צועד בצעדים נמרצים ונחושים אל סיומו הנפלא אל אמא. הילדה איילת מטיילת להנאתה וכל חיות השדה רוצות להפיק תועלת מהטיול שלה, הן גם רוצות להתקדם וגם לנצל את הזמן למנוחה והנאה, הן מבקשות להתלות עליה והיא סוחבת אותן ברצון ובשמחה.

את החיפושית היא נושאת בכיס השמלה, כמה נפלא, את הצפור מעץ הברוש על הראש, את החלזון המנוזל על הסנדל, את הכלבלב השובב על הגב, את הצב העייף על הכתף ואת הג'ירף המעולף על קצה האף "הדרך ארוכה ומפותלת/ ובסופה- בית ודלת./ מי מחכה בבית פנימה?/ אמא!/ עומדת אמא ומתפעלת:/ מה הבאת לנו איילת?/ ג'ירף, צפור, כלבלב שובב,/ חלזון וחפושית וצב./ הכנסו כולכם לחדר האורחים,/ אתן לכם עוגיות ומיץ תפוחים!"

הספר מסתיים נפלא כשאיילת יושבת בסלון ומרימה את רגליה העייפות על הכסא מוקפת בידידיה החדשים ובאמא האוהבת והגאה, אוכלת עוגיה ושותה מיץ תפוחים, מי צריך יותר מזה? אבל הספר מעורר בי תהיה קטנה: אמא ראתה את איילת מוקפת בחבריה החדשים כשהם לצידה ולא עליה, מה היה קורה אם אמא במקרה היתה פותחת את הדלת קודם לכן ורואה את בתה היקרה נושאת ג'ירף על האף וזאת בנוסף לכל הכבודה? אני חושבת שהשורה "עומדת אמא ומתפעלת" היתה משתנה, כי אמא לא הייתה מתפעלת אלא מתעלפת ולכן היא גם לא הייתה עומדת אלא נופלת.

את הספר הזה כדאי לקרא לילדים בתחילת גיל שנתיים, הוא מתאים להיות בין הספרים הראשונים. כי הילדים מנחשים מאוד מהר את שמות החיות העומדות להופיע מעבר לדף. סיפרתי ליפתח ומעיין את הספר בגיל שנתיים ומשהו והם ניחשו כל כך מהר את שמות החיות כך שאיבדתי קצת שליטה על הסיפור אבל בגיל שלוש וקצת סיפרתי להם שוב והם מאוד נהנו ולא התפרצו לתוך הסיפור אולי הם היו עייפים לפני השינה והיו גם הם זקוקים למנוחה.