בעיר אחת ששמה אחורי-התנור נולדו תאומים מנומשים, גַּיא ופַּאי. הם חושבים רק על עצמם, משקרים וגונבים, ובשעת הכושר הראשונה – בורחים מהבית ומהאֵם האוהבת במטרה למצוא את הארץ שבה אין צורך לעבוד. הרפתקאותיהם מוליכות אותם לעיר הבוהקת מרוב זהב, אבל אף לאחד מתושביה אין מה לאכול; הם פוגשים חמור פילוסוף ושליט גיבן, הם עפים על גב שקנאים זללנים, נמלטים לביתו של אדם בלתי נראה ועומדים פעורי פה מול ילדה עיוורת, ועוד ועוד. בתחילת דרכם הם משקרים ומתאמצים לגבור בכוח או בעורמה על זולתם; בהמשך הם משתדלים להשביע את רעבונם ולהפסיק לפחוד; וכשהם נחלצים מצרה ועוד צרה, ואפילו משביים אצל המפלץ ודודתו המכשפה – הם מבינים כי מוטב שיחזרו הביתה, לאם שנטשו בִּקְשִׁי לִבם; ועדיין הם רוצים להתעשר, גונבים את הירח – ונופלים בידי כנופיית שודדים אכזרית. מה יהיה בסופם?



מבחינתו של קורנל מקושינסקי (1953-1884) זו הרפתקה לא שגרתית: מי שקראו את השד מהשביעית, את מסע בסימן כלב ואת השערוריות של באשה – ספריו שראו אור בסדרת "מרגנית" – יבחינו מיד שהמחוזות שבהם הסיפור מתרחש הפעם אינם פולין של תחילת המאה העשרים. אולי משום כך ההומור נעשה מושחז יותר, כמעט מטורף, והיעדר החמלה כלפי השובבים יוצא דופן.