נָבִי רוֹצָה לִהְיוֹת עֲשִׁירָה וּמְפֻרְסֶמֶת!

הַאִם זֶה יִקְרֶה בְּתוֹךְ יוֹם?

לֹא!

הַאִם הִיא תִּצְטָרֵךְ לְהַרְוִיחַ אֶת זֶה?

כֵּן.

נָבִי אוֹהֶבֶת לָשִׁיר.

הִיא יוֹדַעַת שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִהְיוֹת כּוֹכֶבֶת גְּדוֹלָה.

אִמָּא שֶׁלָּהּ מַזְכִּירָה לָהּ שֶׁבְּרֹב הַמִּקְרִים צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ זְמַן וַעֲבוֹדָה‚ כְּמוֹ לְמָשָׁל בְּגַן הַיָּרָק שֶׁלָּהֶם. בַּהַתְחָלָה הִיא מְאֻכְזֶבֶת‚ אֲבָל כְּשֶׁהִיא עוֹשָׂה חֶשְׁבּוֹן וְחוֹשֶׁבֶת עַל הַקַּרְיֵרָה הָעֲתִידִית שֶׁלָּהּ כְּזַמֶּרֶת‚ נָבִי מַתְחִילָה לֶאֱהֹב אֶת הָרַעֲיוֹן שֶׁהִיא תַּרְוִיחַ

כָּל הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁתִּהְיֶה כּוֹכֶבֶת - דֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ בְּצִדָּהּ הַרְבֵּה סִפּוּק!