"אתם חייבים להעז לחשוב ולהרגיש את מה שאתם חושבים ומרגישים, ואין זה משנה אם זה עולה בקנה אחד עם מה שהחברה שלכם, או החברה הפסיכואנליטית שלכם, חושבת על כך, או אפילו מה אתם חושבים על כך...  אם אתם יכולים להיות פתוחים לרווחה, אני חושב שיש סיכוי שתוכלו ללכוד כמה מן המחשבות הפרועות הללו... שתאפשרו להן לשכון בנפשכם – לא משנה עד כמה הן מגוחכות, מטופשות או לא-הגיוניות ... ושתוכלו להחזיק בהן די זמן באופן שתוכלו לנסח מה הן אומרות" (וילפרד רופרכט ביון, מתוך הסמינר האיטלקי הראשון).

בספר זה מובאות במלואן ההרצאות שנתן הפסיכואנליטיקאי הבריטי וילפרד ביון ברומא בשנת 1977, כשנתיים לפני מותו, במסגרת סדרת סמינרים פסיכואנליטיים שקיים בנוכחות בתו הבכורה פרתנופה ביון-תלמו, אשר תרגמה סימולטנית את דבריו מאנגלית לאיטלקית (תמונת האב ובתו ביום חתונתה מצורפת בפתח הספר).

בשונה מספריו התיאורטיים, אשר פעמים רבות אינם נהירים לנו בקריאה עצמאית ודורשים העמקה ולימוד משותף, יש בסמינרים אלו בהירות-ניסוח והמחשות קליניות המאפשרות לנו להרחיב את הבנתנו בנוגע ליישום חשיבתו של ביון למעשה הטיפולי עצמו. העריכה המדעית של המהדורה העברית תורמת להנגשת דברי ביון לקוראים.

לספר זה מצורפים פתח-דבר מאת המתרגמת והעורכת המדעית יעל מגל, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל, ואחרית דבר מאת עמית פכלר.

זהו הספר האחד-עשר הרואה אור בסדרת פגישות לספרות פסיכואנליטית, מיסודה של חיה שטיינפלד ז"ל