ספר זה מתאר מחקר סוציולוגי שנערך באוניברסיטה העברית העוסק בסיפוריהם של “המיועדים” – נשים וגברים חילונים, שהעידו על עצמם כי הם בעלי ייעוד רוחני־טרנסצנדנטי אך שאינו דתי. המיועדים פועלים כמורים וכמרפאים רוחניים של “העידן החדש”. הם מדווחים על יכולות “נִיסיוֹת” ועל מערכות יחסים עם כוחות על־טבעיים. הספר מתאר ומנתח את השקפת עולמם, את מערכת היחסים שכוננו עם עולם הרוח, ואת הדרך שבה הם מגשימים את ייעודם האישי במרחב הישראלי.

מתוך הנרטיבים של המיועדים מחלצת החוקרת את זהות המיועד ומבהירה את רכיביה, את דרך הבנייתה ואת זיקתה למושג הזהות הרוחנית, כמו גם לייעוד הנבואי־תנ”כי.

“אני מברכת על יוזמת החוקרת להתחקות אחר התופעה שלרוב לובשת בציבור אופי סנסציוני וגוררת התייחסות שיפוטית קיצוני לכאן או לכאן, בצורת מחקר מכבד, מבוסס וניטראלי עד כמה שניתן (…). עבודה זו משלבת יכולת מחקרית נרטיבית טובה מאוד עם רקע תרבותי ואקדמי רחב (…). עבודתה מהווה תרומה בנושא חדיש ומרתק”.  עמיה ליבליך

ד”ר אורית בנדס־יעקב היא חוקרת של החברה הישראלית, ומחקריה עוסקים בנושאים כגון נוער בסיכון, מתמודדי נפש, התמכרויות, הוראת ערבית בבתי־ספר יהודיים, דו־קיום יהודי־ערבי.