הספר מתאר אירועים המתרחשים בין 1930 ל־1945 ברוסיה הסובייטית, בתקופת הקולקטיביזציה, חיסול המשקים החקלאיים הפרטיים והפיכתם לקולחוזים. זוליכה, חיה בכפר טאטארי־מוסלמי עם בעלה מורטאזה ועם חמותה, שכל אחד מהם מדכא ומענה אותה על־פי דרכו. כשנציגי השלטון מגיעים לבית כדי להחרים את בהמות המשק, מורטאזה מנסה להתנגד, נורה ונהרג. היא נשלחת לסיביר ברכבת, יחד עם בני כפרהּ ומשכילים “בלתי נחוצים” אחרים מפטרבורג, כולל צייר מפורסם ורופא נשים גרמני תימהוני. במהלך הנסיעה מתברר לה שהיא בהיריון, ומפקד המסע הרוסי מתאהב בה. לאחר מסע עינויים ארוך הנמשך חודשים ארוכים, הם מגיעים לסיביר, שם הם מנהלים מלחמת קיום הרואית. בנה של זוליכה, יוסוף, מצליח לברוח מסיביר לפטרבורג כדי ללמוד שם ציור.