מֶתֶק שְׂפָתַיִם



אַתְּ לֹא הַמּוֹנָה לִיזָה

עִם הַמַּבָּט הַנָּחוּשׁ הַהוּא.

אוֹ וֶנוּס נִשֵּׂאת עַל פְּנֵי קֶצֶף

גַּלִּים עַל חֲצִי צֶדֶף וָרֹד.

אוֹ פִּילֶגֶשׁ מִשֶּׁל דֶּלָקְרוּאָה,

צְעִיפִים לוֹחֲכִים אֶת מַעֲרֻמַּיִ.



אַתְּ יוֹתֵר כְּמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

שֶׁל אֶדוּאַרְד הוֹפֶּר,

בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהוּא מִתְלַכְסֵן

אֶל הַצַּד הַמִּזְרָחִי

שֶׁל בֵּית קוֹרוֹת לָבָן

בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת,

לְלֹא דְּמוּת נִצֶּבֶת

בַּחַלּוֹן בְּחָלוּק סָגֹל,

רַק אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

הָעַמּוּדִים שֶׁל הַמִּרְפֶּסֶת הַקִּדְמִית,

וְהַצְּלָלִים הָאֲרֻכִּים

שֶׁהֵם מְטִילִים מַטָּה

עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק כֵּהֶה, מֹתֶק.



בילי קולינס (נו' 1941) הוא אחד המשוררים המובילים והאהודים בשירה האמריקאית בת זמננו. ספריו הם רבי מכר והקראות השירה שלו מבוקשות מאד ואף מצויות בהקלטות ובמרשתת.

בשנים 2003-2001 נבחר קולינס פעמיים להיות ה־Poet Laureate (המשורר הנבחר) של ארצות הברית. הוא קיבל את התואר הנכבד גם ממדינת ניו יורק בשנים 2006-2004.

קולינס הוא פרופסור בחוג לאנגלית באוניברסיטה של העיר ניו יורק. כתיבתו על הדברים היום־יומיים סביבנו היא עשירה בהומור ופשוטה לכאורה, אך למעשה מורכבת, ועשירה בסמלים וברבדים.