שיטת הערבה מבוסס על מחקר אתנוגרפי הנוגע ליחסים המורכבים שבין טבע לאדם בערבה התיכונה. הספר פורשׂ את השפעותיהן של ההתיישבות החקלאית האינטנסיבית בערבה על החי והצומח; את מערכות היחסים שבין השחקנים השונים בשדה החברתי בחבל ארץ זה, ובוחן את גישותיהם השונות כלפי הכוחות שמעצבים אותו: כלכלה גלובלית, תפיסות של לאומיות והיחסים מול המדינה ומוסדותיה. 

בלב שיטת הערבה פרדוקס. המתיישבים באזור זה בחרו לגור בסביבה קשה מתוך אהבה לנוף ולמדבר, אולם נוכחותם משפיעה על הסביבה ומשנה אותה: ההתיישבות והחקלאות פוגעות בסביבה הטבעית ובמגוון הביולוגי שבה, מדלדלות את מקורות המים ומזיקות לבתי הגידול. במקביל, מתקיים מתח בין אלו התומכים בהרחבת החקלאות באזור לבין אלו המנסים להגביל את פיתוחה ולצמצם את השפעתה על הסביבה. 

דרך ניתוח פרשני של המאבקים למען שמירת הסביבה בערבה בעשור האחרון, המחבר ממחיש בשפה בהירה וקולחת גישות אנתרופולוגיות עכשוויות להבנת המתח שבין טבע לפוליטיקה, חברה לסביבה, אנושי ללא־אנושי – באזור הערבה ובכלל. 

ד״ר לירון שני הוא חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר שלו הם: אנתרופולוגיה של סביבה; המרחב הכפרי והשפעות עידן המידע על החברה והסביבה. עבודת הדוקטור שעליה מבוסס הספר זכתה בפרס גלקמן של האגודה האנתרופולוגית הישראלית. שני הקים את פרויקט ״בחברת האדם - על אנתרופולוגיה בישראל ובעולם״ וכיום הוא עורכו הראשי.