תולדות הספרות העברית החדשה משרטט את קורות הספרות העברית על רקע התמורות בחברה היהודית במזרח אירופה ובהתיישבות היהודית בארץ ישראל מאמצע המאה ה-18 עד ערב הקמת המדינה, דרך סיפוריהם ושיריהם של יוצרים ויוצרות בולטים. הספר משלב בין גישות מסורתיות לגישות ביקורתיות עכשוויות לחקר הספרות העברית, והוא המקיף והעדכני ביותר העוסק בפרוזה ובשירה עברית לדורותיה, תרומה רבת-ערך לקוראי הספרות העברית ולחוקריה.

כרך א פותח ברמח"ל ועוסק בצמיחתו של מרכז ספרותי-משכילי בגרמניה ובמזרח אירופה, כולל דיון בכתביהם של משה מנדלסון, נפתלי הרץ-וייזל, אברהם מאפו, יהודה לייב גורדון ויוצרים נוספים. הכרך עוסק גם בכתיבתן של נשים בתקופת ההשכלה, בהן רחל מורפורגו.

כרך ב מציג את האבות הרוחניים של ספרות התחייה, מנדלי מוכר ספרים, אחד העם ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ודן גם במשוררי התחייה חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי.

כרך ג מוקדש לכינונו של מרכז ספרותי ארץ-ישראלי בראשית המאה ה-20 ולהתפתחותה של הפרוזה העברית, ועוסק, בין השאר, ביצירותיהם של נחמה פוחצ'בסקי, יוסף חיים ברנר, אורי ניסן גנסין, דוד פוגל וש"י עגנון. הכרך דן גם בהתפתחות השירה העברית, בהופעת הגל הראשון של משוררות עבריות דוגמת רחל בלובשטיין ואסתר ראב ובמשוררים אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, אורי צבי גרינברג ואלכסנדר פן.

מחברי הסדרה ד"ר צפי זבה-אלרן היא מרצה בכירה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה .מחקריה עוסקים בעיצובו של זיכרון תרבותי בישראל, בפולקלור ובהומור העברי. ד"ר מתן חרמוני הוא סופר, חוקר ספרות ועורך, מרצה במחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה.

פרופ' עדיה מנדלסון-מעוז מהמחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה היא חוקרת ספרות עברית ותרבות ישראלית, ועוסקת בשאלות של אתיקה, מרחב ואידיאולוגיה. ד"ר מי-טל נדלר היא משוררת ועורכת ספרות, מרצה במחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה. מחקריה עוסקים באתיקה, בזיכרון ובמרחב בספרות העברית כחלק מן השיח הציבורי בישראל.